- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק עד"י 3578/09
|
עד"י בית הדין הצבאי לערעורים יהודה והשומרון |
3578-09
14.12.2009 |
|
בפני : הנשיא: אל"ם אהרון משניות |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: התביעה הצבאית עו"ד סרן ג'ניה וולינסקי |
: מוחמד ריזק מוחמד אבו ריזק עו"ד ויסאם אגברייה |
| החלטה | |
המשיב הוא אחד משלושה מעורבים בפרשה חמורה של ניסיון להוציא פיגוע התאבדות. עניינם של השלושה נדון בבימ"ש צבאי שומרון, והוצגו בפניו הסדרי טיעון סגורים ביחס לכל המעורבים. בעניינו של המשיב הסכימו ב"כ הצדדים על עונש של 11 שנות מאסר בפועל, ובימ"ש קמא דחה את ההסדר, וגזר על המשיב עונש כפול של 22 שנות מאסר בפועל. המשיב, כמו גם שני המעורבים האחרים שבימ"ש קמא לא כיבד את ההסדר בעניינם, הגישו ערעור לבימ"ש זה. בית המשפט קיבל את הערעורים (ע' 3499,3500,3501/07), והורה ברוב דעות להחזיר את שלושת התיקים לבימ"ש קמא לדון בהם שוב בפני הרכב אחר מתחילתם, תוך התעלמות מהודאות המשיב וחבריו. בימ"ש קמא אכן דן בתיקים מתחילתם, ואף שמע כמה עדים כולל המשיב עצמו.
לפני ימים אחדים, ביום 9 בדצמבר 2009, החליט בימ"ש קמא פה אחד לזכות את המשיב מחמת הספק, והתביעה מערערת על פסק דינו של בימ"ש קמא. כן מבקשת התביעה כי בית המשפט יורה על מעצרו של המשיב עד לסיום ההליכים בבימ"ש זה. לטענת התביעה יש סיכוי רב שהערעור יתקבל, וקיימת גם עילת מסוכנות הנובעת מחומרת המעשים המיוחסים למשיב, וכן עילה של חשש להימלטות מן הדין, נוכח העונש החמור הצפוי לו באם יורשע בדינו. לעומת זאת, הסנגור טוען כי משזוכה המשיב בדינו בבימ"ש קמא, אין עוד הצדקה להמשך מעצרו, וניתן לתת מענה למסוכנות בחלופת מעצר.
סמכות ביהמ"ש שלערעור להורות על מעצר עד למתן ההחלטה בערעור, מצויה בסעיף 78(ז)(2) לצו בדבר הוראות ביטחון, תש"ל - 1970 (להלן: הצו) לפיו מוסמך בימ"ש זה להורות על מעצרו של מי שהתביעה הגישה ערעור על פסק דין שניתן בעניינו בבימ"ש קמא. אגב, הנוסח של הסעיף האמור שונה מהנוסח של הסעיף המקביל בחוק המעצרים בישראל, סעיף 22, אשר לכאורה מקנה סמכות מעצר לערכאת הערעור, רק אם ניתן פסק דין מרשיע נגד הנאשם, בשונה מסעיף 78(ז)(2) הנ"ל, אשר אינו מתייחס דווקא לפסק דין מרשיע, אולם הלכה פסוקה היא כי הסמכות קיימת גם כאשר ניתן פסק דין מזכה (ע"פ 1888/02 מדינת ישראל נ' מקדאד מקדאד, פ"ד נו(3), 328 ,עמ' 331-332, וכן ע"פ 5127/02 מדינת ישראל נ' עפיף דניאל ואח', תק-על 2002(2), 2854).
כבר ציינו במקום אחר כי "... העקרונות של דיני המעצר בשלב הערעור, דומים לעקרונות דיני המעצר עד תום ההליכים לאחר הגשת כתב האישום, ויש לבחון קיומם של שלושה תנאים מצטברים: ראיות לכאורה, עילות מעצר וכן היעדר חלופת מעצר ראויה. אולם יש לנקוט זהירות יתירה כאשר נשקלת אפשרות למעצר בשלב זה, ויש לבחון בזהירות הראויה גם את סיכויי קבלת הערעור. ככל שהסיכוי לקבלת הערעור קלוש יותר, תיטה הכף שלא להורות על מעצר בשלב זה" (עד"י 3932/08 בעניין עומר מטר).
על רקע האמור, נבחן את הנסיבות שלפנינו. המשיב זוכה מחמת הספק, וטעם מרכזי לכך היה ניתוח מדוקדק שעשה בימ"ש קמא עם אמרות של עדי תביעה 3 ו-4 שהוגשו לפי סעיף 10א לפקודת הראיות, והערכת משקלן של אמרות אלו, ראו למשל עמ' 13 לפסק הדין. בעניין זה של ניתוח אמרות כתובות, אין יתרון מובנה לערכאה ראשונה על פני ערכאת הערעור, ואין מניעה שהאחרונה תעביר תחת שבט ביקורתה את שיקוליו של בימ"ש קמא ואת הניתוח הטקסטואלי של האמרות השונות. בנסיבות אלה, כאשר הזיכוי הוא מחמת הספק, וכאשר טעם מרכזי לו נובע מבחינה של אמרות כתובות, ואינו נשען רק על התרשמות מעדויות שנשמעו בבית המשפט, עניין שיש בו יתרון ברור לערכאה הדיונית, אינני סבור שניתן לומר כי אין סיכוי לקבלת הערעור.
אשר לראיות, עצם העובדה שהמשיב זוכה בבימ"ש קמא מלמדת על קושי בראיות, ועצם הזיכוי מהווה ראיה ממשית לטובתו, שלא הייתה קיימת קודם לכן. אולם מאחר והזיכוי היה מחמת הספק, ובשים לב לטעמים של הזיכוי, לא ניתן לומר שהזיכוי כשלעצמו מאיין כליל את הראיות.
אשר לעילות המעצר, המעשים המיוחסים למשיב בכתב האישום, חומרתם בולטת על פניהם, ויש בהם כדי לבסס עילה מובהקת של מסוכנות. נוכח העונש הצפוי למשיב באם יורשע בדינו, ולא ניתן להתעלם לעניין זה מההיסטוריה הייחודית של התיק כמפורט לעיל, יש ממש בטענת התביעה כי קיימת אף עילה של חשש להימלטות מן הדין, ואינני סבור כי ניתן לתת מענה ראוי לעילות אלו בחלופת מעצר.
בנסיבות המפורטות לעיל, ועם כל הזהירות המתבקשת בשלב זה של הדיון, לבל תתפרש ההחלטה כנקיטת עמדה בערעור לגופו, באתי לכלל מסקנה כי האינטרס הציבורי מחייב את המשך מעצרו של המשיב, ולכן אני נעתר לבקשת התביעה ומורה על מעצרו של המשיב עד למתן פסק הדין בבימ"ש זה. עם זאת, בנסיבות העניין, נוכח ההתמשכות היתירה של ההליכים עד כה, יש לתת קדימות מרבית לטיפול בתיק, ולכן המזכירות תקבע מועד קרוב לדיון בערעור לגופו, וייעשה מאמץ לסיים את התיק בהקדם, בכדי למנוע עינוי דין נוסף מהמשיב.
ניתנה היום, 14 בדצמבר 2009, כ"ז בכסלו התש"ע, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.
נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
